יש צחוקים ויש חאלס

עוד ביטוי, שטבוע בי מהשנים הרבות בצהל, ואומר בתרגום חופשי… שלכל אחד יש קצה.
אבל
למה להגיע לקצה ?
באימון קריירה ובחיים עצמם, אנחנו רואים לא אחת, את האנשים שמגיעים לקצה.
"אינני יכול עוד" אמר מי שאמר ….
אבל לפני הקצה … הרבה לפניו- יכולה להיות עצירה,
או פניה,
או רוורס,
שישנו את המציאות והכי חשוב .. לא יביאו אותנו אל הקצה.
כי בקצה הכל קיצוני; הקושי, הדרמה, מצבינו הפיזי והנפשי. הכל בקצה.
אז כשאתם רואים מישהו שהוא לכאורה מכיל את הקושי, או מתאפק, או דחיין ובעיקר סובל … כוונו אותו לקחת עזרה לפני…שיגיע לקצה.
לא חייבים לאכול תפוח רקוב כדי לזהות טעמו של תפוח טעים.